SUSHIDO

אנחנו אוהבים סושי. מאד. 

הפעם תכננו לנסות סושיה יקרה יחסית - סושידו על רוטשילד.

לרוב, כשבא לנו סושי, אנחנו מגיעים לג'פניקה, הסושיה, סופר סושי... כל הסושיות בטווח המחירים הנמוך-בינוני, ומבחינת חומרי הגלם - כנ"ל. 

לסושידו הגענו ב19.4, עם ציפיות גבוהות.

החלטנו שנכתוב על כל המסעדות שאנחנו אוכלים בהם - כולל אלו המאכזבות.

התיישבנו בפנים, הניחו לפנינו תפריטים שנראו נהדר - גם הצילומים מחמיאים מאד, העיצוב נקי ומשרת.

המחירים כמו שכבר ציינו - גבוהים יחסית לשאר הסושיות - בין 22-55 ש"ח לרול של 8 יחידות. 

ועל כן הזמנו רול אחד לאדם.

מרגע שהתיישבנו ועד הרגע שקיבלנו את הרולים - עברו קרוב ל45 דק'!  
ערב יום חמישי, שתי מלצריות. והמסעדה - מלאה, בפנים ובחוץ.

כאמור הזמנו שני רולים עם הכיתוב SPECIAL, הערכנו שזמן ההכנה שלהם יהיה ארוך - אבל לא עד כדי כך.

המלצרית התחמקה ממבטינו וכשסוףסוף לכדנו אותה אמרה ב"ביטחון" ש"שזה בדרך..." ומיד הסתלקה.

לדעתנו היה כאן מקום לפיצוי על זמן ההמתנה הלא הגיוני... 

גם מסביבינו אנשים איבדו את הסבלנות, וביקשו לדעת מה קורה עם הסושי שלהם...

בסופה של ההמתנה הגיעה המלצרית עם המגש, בלי שום התנצלות.

ביקשנו לקבל רטבים - ומעולם לא קיבלנו אותם...

ביקשנו תוספת ג'ינג'ר - וקיבלנו כמות קטנה...

רול ניג'י ריינבואו - טוביקו, מלפפון ואבוקדו, עטופים בטונה, שרימפס, סי באס, וסלמון.

רול דרגון - קראבסטיק, אבוקדו מלפפון ואספרגוס, עטופים בצלופח, סי באס, טונה, שרימפס, סקאלופ וסלמון.

כל רול 46 ש"ח. 

הסושי נראה מצויין - כמו שאתם רואים, כל יחידה שונה בציפויי. הערכנו נכון - באמת לוקח הרבה זמן להכין כאלו רולים.

האורז - בטמפרטורה הנכונה, דק ואוורירי.

לדגים - טעם חזק וטוב. מעיד על איכות גבוה, וטריות.

גם בתמונות אפשר לראות שהדגים מברקים - וזו עוד דרך לאשר שהדג טרי. 

לסיכומו של דבר:

הסושי היה טעים, ואיכותי. השירות - זוועתי. והמחיר - גבוה. 

בתפריט הופיעה אפשרות 'עסקית צהריים' וחשבנו לתת הזדמנות נוספת בעיסקית.

אבל בשעות הערב, ובכלליות - אנחנו לא מתכוונים לחזור לשם.

הסושי עצמו: 8
השירות: 2

דירוג סופי: 5 

דליקטסן - מסעדה חדשה מבית הבראסרי

 למסעדת דליקסטן (מבית הבראסרי, קופי בר, הוטל מונטיפיורי) - הגענו משוחדים.  

לא ידענו למה בדיוק לצפות - שמענו אנשים מדברים על מעדנייה, ישיבה בחוץ, חצי מסעדה - ובכל זאת ברגע אחד של ספונטניות החלטנו ללכת ולבדוק בעצמנו.

הכניסה והמעדניה

על רח' יהודה הלוי באמת ישבו אנשים בשולחנות קטנים, ומלצרית נחמדה הסבירה שאפשר לקנות את האוכל בכלי פלסטיק קטנים ולאכול בחוץ. 

הפעם, העדפנו לחוות את המסעדה, ועלינו למעלה לקומה השנייה.

קצת קשה לראות בתמונה, אבל יש מרפסת שמשקיפה על הרחוב, נראית נעימה ומזמינה. הדבר היחיד שמנע מאיתנו לשבת שם הוא העישון, ולכן העדפנו לשבת בפנים.

מיד לאחר שהתיישבנו הונחו לפנינו סלסלת לחמים, חמאה, ובקבוק מים.
התפריט הוא יומי - אם תסתכלו תראו את התאריך, 26.3, מה שאומר שהפוסט פורסם באיחור של חודש...

ראשונות:

אנטיפסטי - סלק, פלפל קלוי, חציל, גזר.

עשוי במידה הנכונה, מעט מתקתק. עונה על הציפיות.

הדרוג שלנו: 7

אנטיפסטי

כבד קצוץ - המנה הוגשה עם שני צנימים, חמוצים קטנים (מוסתרים ע"י הצנימים בתמונה) חזרת ובצל מטוגן. 

סקרן אותנו לבדוק אם באמת יש הבדל בין מנות זהות - במסעדות שונות - באותה בעלות.

אם לערוך השוואה - הגרסא הזו מצאה חן בעינינו יותר מזו של הבראסרי (מוזמנים לקרוא את הפוסט הקודם),

הצנימים הספיקו בדיוק, והחזרת מאד הוסיפה לכל המנה.

גם הבצל המטוגן היה טעים והוסיף.

הדרוג שלנו: 10 (מנצח את הבראסרי!)

תמונה לא מחמיאה, מנה מצויינת

עיקריות:

לזניה - הוגשה בצלחת עמוקה.

ציפיתי מהלזנייה שתהיה יותר עשירה, במרקם, בטעמים, בחומרי הגלם.

הרוטב היה קצת פשוט מידי לטעמי - בלי תיבול מיוחד.

חלקים ממנה היו קשים - הייתה לי הרגשה שהיא חוממה יותר מפעם אחת לפניי שהגיעה לצלחת שלי. חבל.

הדרוג שלנו: 6

לזניה

פרנקפורטר -  בתוספת תפו"א אפויים, כרוב כבוש וחרדל.
מנה טעימה. הנקניקיה עסיסית ובשרנית, הכרוב הכבוש מעולה, תפו"א היו טעימים, אין שום תחכום - פשוט וטוב. הנקניקיה גדולה למדי, אך יחד עם זאת המנה לא מאד ממלאת, מספיקה בדיוק.


הדרוג שלנו: 8

פרנקפורטר

ולקינוח:

טארט לימון - נהננו מהטארט, קליל וחמצמץ, סוגר את הארוחה בצורה טובה.

אבל גולת הכותרת כאן היא - המחיר - סוףסוף קינוחים במחירים נורמאליים! 18 ש"ח.

ולימטב זכרוננו גם שאר הקינוחים בטווח המחירים הזה. 

הזמנו גם קפה שענה על הציפיות.

הדרוג שלנו: 8

טארט לימון 

מוסיקה -  
לא הייתה. ויש בזה משהו נחמד.



אווירה - 
כל העניין של מסעדה בקומה שנייה ממש מצא חן בעיניינו, יש אור מצויין ומרגישים את ה"חוץ".
העיצוב מוקפד ונקי, פשוט נעים להיות שם.

הדירוג שלנו: 10


שרות - 
מוקפד, מתוקתק ומהיר. 

הדירוג שלנו: 10

היו שם גם חצילים למנה ראשונה, אבל לא הרגשנו צורך לסקר אותם.

לסיכומו של דבר:


לא רבות הפעמים שאנחנו מחליטים לאכול במסעדה חדשה, בצורה כ"כ ספונטנית, ויוצאים כ"כ מרוצים ודשנים.
אנחנו מאד ממליצים!
גם כאן, המחיר מאד משתלם - 148 לשניים, כולל קפה וקינוח.


דירוג סופי: 8.5

בראסרי - עסקית צהריים

נתחיל בוידוי קטן;

את עסקית הצהריים של הבראסרי אנחנו מכירים דיי טוב, למען האמת - אפשר לומר שאנחנו מכירים כמעט את כל המנות, ולטעמנו זו העסקית הכי משתלמת ומוצלחת בעיר.
משלמים את מחיר העיקרית, ומקבלים ראשונה+לימונדה\סודה+צלחת לחמים (בגטים קרוקנטיים) וחמאה.
טיפ: מי שלא אוהב או לא רוצה, יכול לבקש במקום החמאה שמן זית וחומץ בלסמי. 


הפעם היינו שלושה, אבל בגלל שלא טעמנו, נבקר רק את המנות שלנו.

בראסרי בצהריים

ראשונות:


קציצות פרַסה - עם רוטב יוגורט, שמן זית ובזיליקום.


2 קציצות, פריכות, מתקתקות. רוטב היוגורט השתלב נהדר, וגם הבזיליקום נתן "טוויסט" מרענן. 


הדירוג שלנו: 8

קציצות פרַסה

כבד קצוץ -  מוגש עם קרקרים.


מנה מצויינת. מוגשת עם מלפפון חמוץ ופרוסות דקות של צנון. טובה גם למי שלא אוהב כבד במיוחד (כמו במקרה של שותפי לכתיבת הבלוג). החיסרון היחידי הוא שהקרקרים נגמרים עוד לפניי שהכבד נגמר.  


הדירוג שלנו: 9.5 (בגלל הקרקרים).

קציצות פרסה וכבד קצוץ. עוד קרקרים, בבקשה

עיקריות:


טליאטלי עם כבד ורוקט - 64 ש"ח.


מנה שאני מאד אוהבת.
מרכיב מאד דומיננטי שלה הוא חומץ בלסמי (שלא רשום בתפריט, והמלצרים מקפידים ליידע עליו).
הכבדים עשויים בדיוק במידה הנכונה, הרוקט משתלב מצויין יחד עם הבצל המטוגן, ואפשר להוסיף קצת פרמז'ן.  


הדירוג שלנו: 9

כבדי עוף בשפע

שורט ריבס ברוטב ברבקיו עם תפו"א וקרם פרש -  82 ש"ח.


אחת ממנות ה"מיוחדים להיום", לא תמצאו אותה בתפריט הקבוע. 
מנה מעולה, הבשר עשוי בדיוק, יש חלקים יותר סיביים ויש חתיכות שומניות ורכות, כשאוכלים אותם ביחד, השילוב מוצלח ביותר. רוטב הברביקיו אמיתי וטעים - אחד הטובים שיצא לנו לטעום. 
תפוח האדמה לא היה כ"כ מוצלח, מעבר לזה שהוא לא היה מאוד טעים, הקליפה שלו הייתה יבשה וקשה ללעיסה.


הדירוג שלנו: 9 (כי למי בכלל יש מקום לתפו"א אחרי כל הבשר הזה).

שורט ריבס. לא מופיע בתפריט הקבוע

לא בדיוק מנה אחרונה, ולא בדיוק מנה בפניי עצמה - אבל גם הקפה של הבראסרי טעים, ואנחנו אוהבים לשתות אותו בכוס זכוכית מגניבה.

מגיע עם עוגיית חמאה קטנה

מא"ש:


מוסיקה -  
בעיקר ג'אז ובטוב טעם. (ולא מבאס כמו במסעדות אחרות).


הדירוג שלנו: 10


אווירה - 
מי שמכיר את הבראסרי יודע ולומד לאהוב עם הזמן - את הרעש והצפיפות.


הדירוג שלנו: 10


שרות -
אחד הדברים החשובים והטובים שאפשר להגיד על הבראסרי הוא השירות. תמיד מקצועי, תמיד אדיב, ומתקתק. (ואם לא, כבר יפצו אתכם בקינוח על חשבון הבית).


הדירוג שלנו: 10

 146 ש"ח עלו שתי העיסקיות שלנו. משתלם

לסיכומו של דבר:
ניסינו ולא מצאנו עסקית אחרת עם אוכל כ"כ טעים, שרות כ"כ מקצועי, ומחיר כ"כ משתלם.
בכל פעם שניסינו - תמיד חזרנו לבראסרי.


דירוג סופי: 9.5 (כי תמיד אפשר להשתפר)

תחילתו של הבלוג ומונטיפיורי שֶבַע

בעודנו יושבים במסעדת מונטיפיורי שֶבַע, (הביקורת בהמשך) התקיימה השיחה הבאה;


"כמה אנחנו נותנים לסביצ'ה?"
"עשר"
"ולפילה?"
"שש"
"חבל שאנחנו לא מבקרי אוכל, גם ככה אנחנו אוכלים בהרבה מסעדות, במקום לדרג בינינו לבין עצמנו - אפשר לשתף עוד אנשים"
"נכון..."


ספרנו בכמה מסעדות אכלנו בשבועיים האחרונים. 4. 
התחלתי להיזכר ולרשום לפניי את כל המסעדות, המנות והציונים.


כך נולד "אכלנו אותה".

הבלוג מייצג את דעתנו וטעמנו האישיים, בתור שני אנשים שמאוד אוהבים אוכל, ולא מתיימר לתת דעה "מקצועית".

*

למסעדת מונטיפיורי שֶבַע הגענו דרך טרנד הקופונים.

רושם ראשוני:


המסעדה מגדירה את עצמה כ"מטבח שוק"; "התפריט משתנה לפי עונות השנה והשלל היומי בשוק". דווקא נחמד. 
הכניסה והמסעדה עצמה רחבות ידיים, מעוצבות, תפסו את עיניי המנורות - האהיל שלהן שמורכב סירים בגדלים שונים, מסננות...
גם מצא חן בעיניי לוח הספיישלים - הקיר צבוע בצבע "לוח".

לוח הספיישל, והמנורות

ראשונות:


ירקות שוק - מלפפון, עגבניות, צנון, פלפל חריף ובצל ירוק. 12 ש"ח.


ירקות טריים, חתוכים גס. פשוט ולא מתיימר.


הדירוג שלנו: 7


כרובית מטוגנת ברוטב אנשובי ופרמז'ן - (מנת ספיישל, ולכן אין פירוט של המסעדה עצמה)


הכרובית פריכה וטעימה, האנשובי הורגש רק באזורים בהם היה ריכוז גבוה של הרוטב, והפרמז'ן מונח מעל הכל, פרוס לפרוסות רחבות. הוגש יחד עם לחם (הכי אחיד ולבן שיש) לימון כבוש וזעתר (בתוך עיתון - הכי שוק) 28 ש"ח


הדירוג שלנו: 8


סביצ'ה מוסר ים -  כבוש בלימון עם הרבה בצל, עגבניות איכרים, פלפל צ'ילי וגבינת טולום. 39 ש"ח.


אין מה לומר, מנה מעולה.

סוףסוף סביצ'ה עם פרוסות נדיבות של דג, ולא צריך לנבור עם זכוכית מגדלת כדי למצוא אותו. (כמו בסביצ'ה אחרים שאכלנו בעבר...)

הדירוג שלנו: 10

הכניסה והמסעדה

עיקריות:


מה שהביא הדייג -  הכי טרי שיש על עגבניות איכרים, אספרגוס, זיתי קלמטה וגבינת צאן. מחיר משתנה (ובאותו ערב עמד על 94 ש"ח).


הדייג הביא לי - פילה מוסר. לטעמי הפילה היה קצת עשויי מידי, על גבול היבש. פגע מאד בטיב המנה, ובדירוגה.

הרוטב עצמו היה נהדר, עשיר וסמיך. גם במנה הזו, מצרך יקר ששמו אספרגוס הוגש בנדיבות ולא בחתיכות מיניאטוריות.

הדירוג שלנו: 6

כל מיני פיצוחי ים -  בא עם סלסה חריפה רצח ויוגורט. 69 ש"ח.

המלצר הגיע והניח לפנינו מחבת עם שלל פירות ים - מטוגנים. איזה בזבוז.
בשום שלב (ובהחלט שאלנו על טיבה של כל מנה) לא נאמר שהמנה מטוגנת בשמן עמוק, ודימיינו לנו שלל פירות ים טריים מתפצפצים בפה...

על אף אי הנעימות (חבל לזרוק!) פנינו בעדינות למלצר, שקרא למנהל המשמרת. לשמחתינו הציע להחליף את המנה.

בחרנו בספיישל יומי נוסף - דניס שלם עם ארטישוק ירושלמי ושעועית. 112 ש"ח.

הגיע עם רוטב שקראנו לו "צ'ימיצ'ורי לדג", הדג עסיסי ולא יבש הפעם, נהננו מהארטישוק שהיה מתובל בעדינות, ומהשעועית הרעננה.

הדירוג שלנו: 9

שתייה:

ערקיניו - קוקטייל ערק עם סיידר תפוחים, תפוחי עץ חתוכים קטן ונענע. 32 ש"ח.

ביקשתי את הנענע בנפרד - וכך יכולתי לשים כמות קטנה, שלא תעיב על שאר הטעמים.

הדירוג שלנו: 10

פאבו - 24 ש"ח.

מא"ש:

מוסיקה:

התחלנו עם ג'ק ג'ונסון, עברנו ללהקת עדן (יומולדת של לקוחה, שלוותה בתיתנון פעמון מתכת אימנתי) ורק לקראת הסוף הושמעה מוסיקה ים תיכונית כלשהי. הרבה יותר מתאים. 

הדרוג שלנו: 5

אווירה: 

המקום מעוצב בצורה שהולמת את הקונספט, אווירת שוק קלילה, (ירקות ופירות בסלסלות) אך עם זאת נותנת תחושה יוקרתית ונעימה.


הדרוג שלנו: 9


שרות:

מלצרים אדיבים, נחמדים, הגשה זריזה. בעת הגשת הראשונות שאלו מתי יתאים לנו שיתחילו בהכנת העיקריות. מקצועי.
מנהל המשמרת שהסכים להחליף את המנה - מובן מאליו מבחינת הלקוח - אך כלל לא מובן מאליו בנוף המסעדות התל אביבי.


הדרוג שלנו: 9

סה"כ 341, אבל אל תשכחו את הקופונים

לסיכומו של דבר: 
ביציאה, על מדרגות הכניסה פגשתי במכרה שהגיעה למקום עם כמה חברים.
אחרי חילופי "מה נשמע" ובעודנו יורדים במדרגות והם עולים צעקתי - "לכו על הסביצ'ה ותזהרו מפיצוחי פירות ים!"


דרוג סופי: 8


לכו, תאכלו.
אנחנו בעד.