תחילתו של הבלוג ומונטיפיורי שֶבַע

בעודנו יושבים במסעדת מונטיפיורי שֶבַע, (הביקורת בהמשך) התקיימה השיחה הבאה;


"כמה אנחנו נותנים לסביצ'ה?"
"עשר"
"ולפילה?"
"שש"
"חבל שאנחנו לא מבקרי אוכל, גם ככה אנחנו אוכלים בהרבה מסעדות, במקום לדרג בינינו לבין עצמנו - אפשר לשתף עוד אנשים"
"נכון..."


ספרנו בכמה מסעדות אכלנו בשבועיים האחרונים. 4. 
התחלתי להיזכר ולרשום לפניי את כל המסעדות, המנות והציונים.


כך נולד "אכלנו אותה".

הבלוג מייצג את דעתנו וטעמנו האישיים, בתור שני אנשים שמאוד אוהבים אוכל, ולא מתיימר לתת דעה "מקצועית".

*

למסעדת מונטיפיורי שֶבַע הגענו דרך טרנד הקופונים.

רושם ראשוני:


המסעדה מגדירה את עצמה כ"מטבח שוק"; "התפריט משתנה לפי עונות השנה והשלל היומי בשוק". דווקא נחמד. 
הכניסה והמסעדה עצמה רחבות ידיים, מעוצבות, תפסו את עיניי המנורות - האהיל שלהן שמורכב סירים בגדלים שונים, מסננות...
גם מצא חן בעיניי לוח הספיישלים - הקיר צבוע בצבע "לוח".

לוח הספיישל, והמנורות

ראשונות:


ירקות שוק - מלפפון, עגבניות, צנון, פלפל חריף ובצל ירוק. 12 ש"ח.


ירקות טריים, חתוכים גס. פשוט ולא מתיימר.


הדירוג שלנו: 7


כרובית מטוגנת ברוטב אנשובי ופרמז'ן - (מנת ספיישל, ולכן אין פירוט של המסעדה עצמה)


הכרובית פריכה וטעימה, האנשובי הורגש רק באזורים בהם היה ריכוז גבוה של הרוטב, והפרמז'ן מונח מעל הכל, פרוס לפרוסות רחבות. הוגש יחד עם לחם (הכי אחיד ולבן שיש) לימון כבוש וזעתר (בתוך עיתון - הכי שוק) 28 ש"ח


הדירוג שלנו: 8


סביצ'ה מוסר ים -  כבוש בלימון עם הרבה בצל, עגבניות איכרים, פלפל צ'ילי וגבינת טולום. 39 ש"ח.


אין מה לומר, מנה מעולה.

סוףסוף סביצ'ה עם פרוסות נדיבות של דג, ולא צריך לנבור עם זכוכית מגדלת כדי למצוא אותו. (כמו בסביצ'ה אחרים שאכלנו בעבר...)

הדירוג שלנו: 10

הכניסה והמסעדה

עיקריות:


מה שהביא הדייג -  הכי טרי שיש על עגבניות איכרים, אספרגוס, זיתי קלמטה וגבינת צאן. מחיר משתנה (ובאותו ערב עמד על 94 ש"ח).


הדייג הביא לי - פילה מוסר. לטעמי הפילה היה קצת עשויי מידי, על גבול היבש. פגע מאד בטיב המנה, ובדירוגה.

הרוטב עצמו היה נהדר, עשיר וסמיך. גם במנה הזו, מצרך יקר ששמו אספרגוס הוגש בנדיבות ולא בחתיכות מיניאטוריות.

הדירוג שלנו: 6

כל מיני פיצוחי ים -  בא עם סלסה חריפה רצח ויוגורט. 69 ש"ח.

המלצר הגיע והניח לפנינו מחבת עם שלל פירות ים - מטוגנים. איזה בזבוז.
בשום שלב (ובהחלט שאלנו על טיבה של כל מנה) לא נאמר שהמנה מטוגנת בשמן עמוק, ודימיינו לנו שלל פירות ים טריים מתפצפצים בפה...

על אף אי הנעימות (חבל לזרוק!) פנינו בעדינות למלצר, שקרא למנהל המשמרת. לשמחתינו הציע להחליף את המנה.

בחרנו בספיישל יומי נוסף - דניס שלם עם ארטישוק ירושלמי ושעועית. 112 ש"ח.

הגיע עם רוטב שקראנו לו "צ'ימיצ'ורי לדג", הדג עסיסי ולא יבש הפעם, נהננו מהארטישוק שהיה מתובל בעדינות, ומהשעועית הרעננה.

הדירוג שלנו: 9

שתייה:

ערקיניו - קוקטייל ערק עם סיידר תפוחים, תפוחי עץ חתוכים קטן ונענע. 32 ש"ח.

ביקשתי את הנענע בנפרד - וכך יכולתי לשים כמות קטנה, שלא תעיב על שאר הטעמים.

הדירוג שלנו: 10

פאבו - 24 ש"ח.

מא"ש:

מוסיקה:

התחלנו עם ג'ק ג'ונסון, עברנו ללהקת עדן (יומולדת של לקוחה, שלוותה בתיתנון פעמון מתכת אימנתי) ורק לקראת הסוף הושמעה מוסיקה ים תיכונית כלשהי. הרבה יותר מתאים. 

הדרוג שלנו: 5

אווירה: 

המקום מעוצב בצורה שהולמת את הקונספט, אווירת שוק קלילה, (ירקות ופירות בסלסלות) אך עם זאת נותנת תחושה יוקרתית ונעימה.


הדרוג שלנו: 9


שרות:

מלצרים אדיבים, נחמדים, הגשה זריזה. בעת הגשת הראשונות שאלו מתי יתאים לנו שיתחילו בהכנת העיקריות. מקצועי.
מנהל המשמרת שהסכים להחליף את המנה - מובן מאליו מבחינת הלקוח - אך כלל לא מובן מאליו בנוף המסעדות התל אביבי.


הדרוג שלנו: 9

סה"כ 341, אבל אל תשכחו את הקופונים

לסיכומו של דבר: 
ביציאה, על מדרגות הכניסה פגשתי במכרה שהגיעה למקום עם כמה חברים.
אחרי חילופי "מה נשמע" ובעודנו יורדים במדרגות והם עולים צעקתי - "לכו על הסביצ'ה ותזהרו מפיצוחי פירות ים!"


דרוג סופי: 8


לכו, תאכלו.
אנחנו בעד.